טכנולוגיה והעולם הנפשי

 המון זמן כבר לא כתבתי כאן ולא עדכנתי אתכם בקורות אותי. 
ובכן, קרו המון דברים:
אספתי את חפציי ואת הקליניקה שלי ועברתי לאזור השפלה; 
כאן אני עובדת כמטפלת באמנות במשרד החינוך וכן, יש לי קליניקה ברחובות החדשה  
המחשבה הזאת הולידה שני פרוייקטים:
1. קבוצה לבני נוער "גיימרים". בני נוער שעסוקים מאוד בעולם המופלא של משחקי מחשב מורכבים, אך בעולם הפיסי, חווים קושי גדול להתחבר עם בני גילם. 
2. קבוצה להורים שמתחבטים איך לשלב את הטכנולוגיה באופן מאוזן בחיי המשפחה.
אסביר את עמדתי: אני חושבת שאנו חיים בעולם שהטכנולוגיה בו היא עובדה קיימת. מצד אחד אנחנו משתמשים בה בכל כך הרבה חלקים מחיינו: מתקשרים עם חברים ובני משפחה; מתעדכנים ומעדכנים ברשתות החברתיות, נהנים ממשחקים מחשב, שלא לדבר על קבלת שירותים מהממסד, מילוי דלק ועוד. 
אמצעי התקשורת ה"ממוסדים" דואגים לספר לנו על המגרעות של אותה הטכנולוגיה שהם משתמשים בה בעצמם ואכן, יש מגרעות ואולם, נדרש איזון. לא כדאי ש"נשפוך את התינוק עם המים".
להורים יש תפקיד מכריע באיזון הזה לטעמי ולכן, כבר זמן רב שאני מאוד רוצה לפגוש הורים, לשמוע במה הם מתחבטים ובאמצעים של הנחיית קבוצות יצירתית, לסייע להם לנווט בדרך הלא פשוטה הזאת. 
למשל, אמרה לי אמא אחת: אני לא יודעת מה הילדה שלי עושה ברשת, אבל אני סומכת עליה ב-100% חלק מההורים הם "עולים חדשים" בעולם הוירטואלי וקשה להם עם העובדה שילדיהם יודעים יותר מהם. עם זאת, העולם הוירטואלי לפי תפיסתי הוא עולם מקביל שאנחנו צריכים להיות נוכחים בו עם ילדינו, אחרת אנחנו משאירים אותם שם לבד... 
על כך ועוד - בסדנא. 
בתפקידי הקודם, עסקתי בהדרכת תקשוב בבתי ספר, כך שאני חושבת איך לשלב את החלקים השונים שבי. שהרי כל מה שעשיתי עד כה וגם עכשיו, זה חלק ממני; חלק מנפשי.